יבוא טלפונים סלולריים - פיקוח בדיעבד ולא מראש 

עו"ד רועי אזרד, עו"ד גיל נדל

לאחרונה, הודיע משרד התקשורת כי במסגרת חוק ההסדרים הוא שואף לערוך ליברליזציה בתחום יבוא הטלפונים הסלולאריים באמצעות פיקוח בדיעבד ולא מראש על יבוא טלפונים סלולריים וביטול הצורך בקבלת אישורים מראש מהמשרד לגבי כל סוג בנפרד.

כיום, יבוא מסחרי של טלפון סלולרי מחייב הליך מורכב וארוך המצריך קבלת אישור מראש לגבי כל סוג של טלפון (כל דגם) בהליך נפרד וקבלת רישיון סחר ליבוא ולשיווק.

בשל מורכבות ההליך, ולאור העובדה כי הליך עיבוד הבקשה אורך זמן, ליבואן מומלץ להתחיל בהליך האישור מראש לגבי כל דגם המיועד ליבוא עוד טרם הזמנת הציוד ארצה. במסגרת האישור מראש, היבואן נדרש למלא טופס בקשה לאישור סוג לשחרור מהמכס של ציוד אלחוטי (טופס נספח ד') ועליו לצרף לבקשה מספר מסמכים הכוללים מפרט טכני מקורי של היצרן, הכולל נתונים ספקטראליים, אישור סוג קודם של משרד התקשורת (אם ישנו), אישור מכון התקנים על התאמת ספק הכח לתקן הישראלי, דו"ח בדיקה של הציוד (אם אין אישור FCC), אישור בטיחות קרינה (SAR) רישיון עיסוק בצופן ממשרד הבטחון.

כמו כן, היבואן נדרש לפנות לכל החברות הסלולאריות ולבקש את התייחסותם ליבוא הדגם, ולצרף את כל העמדות של החברות הסלולאריות שהועברו אליו במסגרת מסמכי הבקשה. יצוין, כי התייחסות שלילית, או אי-התייחסות של החברות כשלעצמה, אינה גורם שעשוי למנוע ממשרד התקשורת מלהעניק ליבואן את אישור הסוג.

כמו כן, לצורך יבוא הציוד לישראל ולצורך ביצוע פעולות סחר בו, נדרש היבואן לרשיון סחר אלחוטי על פי הוראות תקנות הטלגרף. רשיון זה מחיל תנאים על היבואן, הכוללים צורך בהרשאה מתאימה למכירת הציוד בישראל מהיצרן המקורי, או גורם מוסמך מטעמו, מתן שירותי תחזוקה למכשירים במעבדה, וכו'.

על אף כאמור, שמדובר בהליך שמכביד מאוד על יבואנים, חיוני להבין, טרם הדיון ברפורמה, את הרציונלים העיקריים העומדים מאחורי הנוהל הקיים:

• א. הקפדה על סטנדרטים בינלאומיים בתחום בריאות הציבור ובטיחות קרינה; מניעת כניסה לשוק של מכשירים מסוכנים לציבור  שאינם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים בתחום הבטיחות.
• ב. הגנת הצרכן ; הקפדה כי המכשירים יתאימו לספקטרום הרשתות הקיים בישראל ; הקפדה כי היבואנים ידאגו לקיום שירות תיקונים במעבדה מאושרת ; נושא ההתאמה של המכשיר לרשתות הקיימות עולה גם מהצורך לבקש את התייחסות החברות.

ג.מניעת פגיעה בתפקוד הרשתות הקיימות בטחון המדינה;  דרישות הנוהל אמורות לוודא כי לא ייובא מכשיר שיכול לפגוע בתקינות הרשתות הסלולאריות הפועלות בישראל ובביטחון המדינה.

• ג. רציונל נוסף: הקושי באכיפה; למשרד התקשורת, כמו לגופי רגולטורים אחרים קיים קושי מובנה באכיפה בדיעבד בשל היעדר משאבים, במיוחד נוכח ה"גל" של המכשירים הסלולאריים הקיים בשוק, הנוהל הקיים מעניק פתרון חלקי לבעייה בכך שהוא מאפשר למשרד לוודא, לכל הפחות, כי כל דגם עומד בתנאי סף מינימאליים;

חרף הרציונלים שהוזכרו, אין ספק כי ההכבדה על היבואנים בייבוא של מכשירים סלולאריים העולה מהנוהל הקיים פוגעת בתחרות בתחום הסלולאר, כיוון שהיא מחזקת בעקיפין את הקשר בין הרשת הסלולארית לבין המכשיר הסלולארי, הנעשה בין היתר, במסגרת תוכניות התחייבות ארכות טווח הכוללות החזר על המכשיר על פי היקף השימוש. בדו"ח NERA שבחן חסמי מעבר בשוק הסלולארי הישראלי, נקבע, בין היתר, כי הקשר בין הרשת לבין המכשיר יוצר הפוגע בתחרות בשוק.

כאמור, במסגרת הליברליזציה שעליה הצהיר משרד התקשורת, מוצע אמנם לקיים פיקוח בדיעבד ולא מראש על יבוא טלפונים סלולריים ולבטל הצורך בקבלת אישורים מראש מהמשרד לגבי כל סוג בנפרד. המדובר בשינוי מרחיק לכת לעומת הנוהל הקיים כיום, עם זאת, אין לי ספק כי כל רפורמה תנסה לעגן ולשאוב מהרציונלים העיקריים שעמדו בבסיסו של הנוהל הקודם.

דבר זה יכול למשל להיעשות, תוך שימוש במתווה דומה הקיים כבר כיום בעניין ביבוא של משקאות משכרים. הוראת מנכ"ל 2.5 (יבוא משקאות משכרים) של משרד התעשייה והמסחר (להלן - "הנוהל"), כוללת מספר ערוצים המקלים ומזרזים באופן משמעותי את הליך היבוא:

?א.     פרוצדורה מזורזת למוצר שיובא בעבר -הנוהל מאפשר ליבואן פרוצדורה פשוטה ומזורזת ביותר למשקה משכר שיובא בעבר (גם על ידי ספק אחר) ואינו מחייב הגשת מפרטים ואנליזות שונות כנדרש בהליך הרגיל, אלא הוא נדרש רק להוכיח כי המוצר זהה.

?ב.     "מסלול ירוק" (מזורז) ל"יבואן מוכר" - הנוהל מאפשר הליך יבוא מזורז למי שהוענקה לו תעודת יבואן מוכר. הנוהל מונה שורה של קריטריונים חלופים לעמידה ב"יבואן מוכר" (הקריטריונים מבוססים על הותק של היבואן ועל מילוי הוראות הרגולטור).

במקביל לביטול הצורך באישור מראש, השימוש ב"מסלול הירוק" ("יבואן מוכר") במסגרת יבוא של מכשירים סלולאריים, בדומה לאפשרות שקיימת כיום בנוהל מנכ"ל 2.5, יכול להוות איזון יעיל במיוחד בין הצורך לאפשר יבוא זריז של מכשירים מחד, לבין פיקוח בדיעבד מאידך, שכן ליבואנים קיים אינטרס לשמר את מעמדם כיבואנים מוכרים. כאן נכנס גם לשימוש כלי אפקטיבי ביותר של דיווח צרכני, שנראה לי שניתן לשכללו במסגרת יצירת אפשרות לצרכנים לדווח בצורה מהירה ומקוונת על הפרות שנעשות על ידי היבואנים באמצעות האינטרנט לאגף הפיקוח הרלוונטי במשרד התקשורת.

מכיוון שבכוונת משרד התקשורת לבטל לחלוטין את הצורך באישור מראש, אין מקום ליישום ההפרדה הקיימת בנוהל 2.5 בין מוצר חדש למוצר שהובא בעבר. יחד עם זאת, ייתכן ויש מקום לחייב את היבואנים בדיווח לאחר שלב היבוא, בזמן קצוב שיקבע על ידי משרד התקשורת, שיכלול את כל הנתונים הטכניים ועמידת הדגם בסטנדרטיים בינלאומיים, נתוני בטיחות בקרינה וכו', והתקשרות היבואן עם מעבדה מאושרת, וזאת במסגרת מאגר נתונים ממוחשב שיהיה נגיש הן ליבואנים, והן לצרכן ברשת האינטרנט. מאגר כזה עשוי לשפר משמעותית את יכולת הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת, וייצר תמריץ שלילי ליבואנים על יבוא קלוקל, הדבר גם יאפשר ביקורת ופיקוח צרכני על הליך היבוא, תוך שמאידך לא יכביד יתר על המידה על היבואנים בשלב היבוא עצמו